בעקבות המפגש פנים אל פנים העלו פוסט ובו יש להתייחס לאחת מהסוגיות הבאות:
* האם יש קונפליקט בין חינוך - פוליטיקה - ערכים - מחול?
* איזו סוגיה מתוך היצירה "אוהבים ערבים" הייתן מביאות לדיון בכיתה?
* האם יש יצירת מחול נוספת שתוכלו להציג המתייחסת לנושא חינוך- פוליטיקה- ערכים- מחול? ספרו עליה.
הוסיפו קישורים רלוונטיים.
*הוסיפו את התגית "חינוך ופוליטיקה".
שלום,
השבמחקאני רוצה להתייחס לסוגיה חינוך - פוליטיקה - ערכים - מחול.
כפי שסיפרתי במשימת היכרות אני מלמדת בשער הנגב. שנה שעברה, כמו כל שנה הגעתי למחול הבעתי בגרמניה עם כיתות י''ב וצפינו "בשולחן הירוק". אני רוצה להדגיש שאני מראה את היצירה לאורך כל שנות הוראה בכמה מקומות עבודה ואף פעם לא נתקלתי בתגובות כמו בפעם הזאת. (כנראה זאת הייתה תגובה טבעית אחרי "צוק איתן").
ברגע שהיצירה נגמרה, בנות שבדרך כלל שקטות ולא מדברות בשיעורים התחילו ממש לצרוח "תראו, זה ביבי!!! זאת הממשלה שלנו!!! זה בדיוק מה שקורה אצלנו!!! לא אכפת להם מאיתנו!!! אצלנו כל הזמן אנשים חפים מפשע נהרגים ולממשלה לא אכפת!!!!!
עמדתי המומה וברגע הראשון בכלל לא ידעתי איך להגיב. אני מדגישה שזאת ממש לא הייתה הפעם הראשונה שלימדתי את היצירה ופשוט לא ציפיתי...
האמת, תוך שניות עברו לי תסריטים בראש והתחלתי להרגיע מכיוון שתוך דקה עלה רעיון לשחזר את הקטע של הפוליטיקאים, לקנות המסכות של חברי הממשלה שלנו למופע סוף השנה, כדי שראש המועצה יראה!!!
בקושי רב, הרגעתי את הרוחות והורדתי אותן מהרעיון.
עברה שנה מאז ואני עדיין לא יודעת איך להתמודד. מה לדעתכן הייתי אמורה לעשות? מה להגיד?
כמו שסיון כתבה בבלוג שלה "קדוש כל מה שאני אומרת" זה אכן כך גם אצלי, לכן אני מאוד נזהרת ומשתדלת לא להכניס פוליטיקה לשיעורים.
אשמח לתגובות.
אם התחושה שלך זהה לתחושה של התלמידים, אני הייתי מזדהה ושואלת אם יש מישהו שחושב אחרת ופותחת דיון בנושא.
השבמחקזה הענין סמדר. כמו שנאמר בהרצאה ששמענו, לא כל בתי הספר אם בכלל, רוצים להתעסק בפוליטיקה ואם אני פותחת כאן דיון ומזדהה אז התלמידות ישר יבינו מהי נקודת מבט שלי ואני עדיין חוששת לחשוף מה אני חושבת, מכיוון שאני לא רוצה להשפיע על הדעות הפוליטיות של התלמידות . אלה החיים וההחלטות שלהן.
מחקהיי רחל,
השבמחקגם אני נחשפתי בשנה שעברה לתגובות קיצוניות עקב החשיפה והדיון סביב היצירה "השולחן הירוק" מאת קורט יוס. מלחמת צוק איתן השאירה צלקות וזיכרונות אצל תלמידינו שנחשפו למתרחש ואין להיבהל מתגובות אילו. בדיון שערכנו ראשית, הם השווה את מלחמת צוק איתן ליצירה השולחן הירוק. בשיח עלו שאלות לגבי הדרך שלנו כאזרחים להשפיע ולשנות, חלקם העלו סוגיות למצב שהמדינה נתונה בו ואיך הם היו פועלים. אני כוונתי את הדיון שיתייחס יותר לתחום האמנותי וליצירה עצמה וביקשתי לא לערוך השוואות בין המצב הקיים, אלה רק לנסות לנתח את היצירה מבחינה תנועתית. השתדלתי להיות נטרלית ולא להביע שום משוב על דברים שנאמרו רק הסוותי את צומת לב לדברים אמנותיים.
לא פשוט בכלל.
תודה שבי.
מחקאני רוצה להעלות התבוננות נוספת: כמה נפלא שהתלמידות שלנו מגיבות למה שקורה בשיעור. הרי איילת כל מורה היא שיעור שבו הוא "מדבר לעצמו". וכמה נפלא שהתלמידות מוצאות פורקן לתחושותיהן ועוסקת בסוגיות משמעותיות בחייהן בעקבות יצירת מחול. הרי לשם כך נוצרה היצירה! בכדי לעורר מחשבה. אין ספק שדרושים לנו המורות כלים לקיים דיון בנושאים נפיצים אלו. וכמו שאמר ד"ר מיכאל במפגש הפתיחה, אין מניעה מכך שמורה יציג עמדתו ויציע לתלמידות לתמוך ואף יותר מכך להתנגד לעמדתו
השבמחקתודה שירי.
השבמחקמבקשת להתייחס בכמה נק': מרתק שיצירה כמו "השולחן הירוק" משנת 1932 מעוררת דיון ער ועכשווי.
השבמחקניסיוני לימד אותי בסערת רגשות ובזמנים רגישים מציעה לתת לתלמידים לפרוק. הם צריכים אוזן, כתף ותחושת סולידריות. כמובן לשתף גם את הצוות הייעוצי של בית הספר. באותו המפגש עצמו הייתי בודקת אם לחזור הלאה אל החומר או לתת דוגמאות נוספות של מחאות אחרות.
"הפוליטי נמצא בסדק בין הקיים למה שנראה טבעי" כך ציטט ד"ר מיכאלי. נזכיר לעצמנו ולהם שלא מדובר רק בימין ושמאל.
הילה