מיומנויות ילדי העתיד.
אני אישית אוהבת מאד להשתמש במהלך השיעורים בכלים דיגיטאליים שונים
למיניהם. זה מאפשר להפוך את הלמידה למעניינת ואקטיבית.
המכשירים החכמים בידי התלמידים שלי עד לזמן הקצר היוו כלי לסלפי
ולגלישה ברשתות החברתיות. לפני זמן קצר התבקשו התלמידות להוריד לסמרטפון שלהן את QR COD. לפתע אני שומעת שאין מקום במכשירים שלהן, בלי חמלה ביקשתי מהן
להיכנס לתוך מאגר של התמונות והוידיאו ולהיפרד מכמה קבצים שתופסים נפח מרבי, הבנות
עשו פרידה דרמטית מנכסים שלהן, והתקינו את האייקון הנדרש.
לאן אני מובילה, המכשיר החכם, הוא כלי לעבודה, כך אני מנסה לפחות ללמד
את הילדים האישיים שלי, יש איסור מוחלט אצלנו בבית על שימוש בגאדג'טים. יחד עם זאת
בכיתות הגבוהות ללא ספק המכשיר יכול להפוך לכלי למידה נהדר. הוא יכול בחלק מן השיעורים
להחליף את השיעור הפרונטאלי ( אומנם את המורה להיסטוריה דר' אילן שובל שמלמד אצלנו
בבית הספר לא הייתי מחליפה בסמרטפון ).
נ.ב הבעיה הירקית של העיסוק במסרטפונים למשל במהלך השיעור, חוסר בתשתיות התומכות בשימוש המוני במשאבי האינטרנט. משרד החינוך מבקש וממליץ להפוך את הלמידה לאינטראקטיבית, אך לא ממהר להתקין את הרשת החזקה. לא לכל התלמידים יש אינטרנט חינם, זה מעקב את המעבר ללמידה ממוכשרת.
תודה
השבמחק