טוב אז אחרי הסרטון הזה האמת היא שדעתי חצויה.
הסרטון מציג יפה את האפשריות הגדולות שעומדות בפנינו כאשר אנו מחוברים לאינטרנט ומדיה. יש עולם של ידע זמין, אפשריות שונות של למידה, יצירת עניין וסקרנות וכו'..
מצד שני זה לא סוד גדול שריבוי המסכים האלו המידה מסוימת מסרס אותנו ואת התלמידים שלנו. ידוע כי המסכים מונעים מתקשורת אנושית פשוטה להתהוות (בבתי ספר מאוד בולט איך בהפסקות כולם עם הפלאפונים והמסכים במקום פשוט להיות אחד עם השני..),המסכים וריבוי המידע שיש בפנים מאוד מהפנטים (ומי לא מצא את עצמו משוטט במחשב או בטלפון ללא כל תועלת וחשיבות בשעה שיש לו דברים הרבה יותר חשובים לעשות, או מי לא מוצא את ילדיו שנראים כמו זומבי מול מסך וילדים לא משקרים..)
בקיצור אני מאוד חלוקה על העניין.. מצד אחד ברור לי שההוראה חייבת להתקדם ולהתאים את עצמה לדור הזה שאם נרצה או לא נרצה מחובר למדיה, מצד שני אני חשה שיש פה פספוס של מיומנויות אחרות שהמחשב לא יכול ללמד אותנו. הדבר שהכי חרה לי הוא לראות בסוף הסרט את הילד הקטן שמציג את העתיד מצייר עם צבעים דרך מחשב, במקום שיגע בצבעים וחומרים במו ידיו ויתנסה בחוויה בעיני הרבה יותר אותנטית. המחשב לא יכול ללמד הכל, הוא לא יכול ללמד לחוש איך זה לצייר או איך זה לרקוד. המחשב לא יכול ללמד אותנו לדבר עם חבר, המחשב לא יכול ללמד לפתוח ספר, לדפדף ולמצוא את החומר הרצוי בו וכו'.
אני חושבת שכמורים אנו יכולים להעזר בכלי הזה, אבל חייבים להיות בבקרה שזה לא מסרס את המיומנויות הפשוטות של התלמיד, (כמו למשל לדעת איך לכתוב במחברת ואיך התחושה היא לכתוב בעיפרון..)
כמורים למחול אני לא חושבת שיש לנו עינין גדול בכלי הזה. בשיעורי תולדות המחול ודאי שכן כי שם בסוף אנו מלמדים היסטוריה, אבל המחול עצמו, בבסיסו הוא קשור לגוף של הרקדן/ התלמיד ולא לשום דבר חיצוני אחר. הגוף עצמו הוא הכלי עבודה. בשביל לרקוד התלמיד צריך להגיע לשיעור את תשוקה לרקוד, תשוקה להניע את הגוף, ותשוקה ללמוד כיצד לעשות זאת.. זה נראה לי רצון פנימי שנבנה וכאן אני לא רואה הרבה איך הטכנולוגיה יכולה לעזור וטוב שכך.. (כמובן שאפשר לראות סרטי מחול, יצירות מחול וכו' אבל הרצון הפנימי מתבשל פנימה והגוף עצמו הוא זה שירקוד בסוף..)
הסרטון מציג יפה את האפשריות הגדולות שעומדות בפנינו כאשר אנו מחוברים לאינטרנט ומדיה. יש עולם של ידע זמין, אפשריות שונות של למידה, יצירת עניין וסקרנות וכו'..
מצד שני זה לא סוד גדול שריבוי המסכים האלו המידה מסוימת מסרס אותנו ואת התלמידים שלנו. ידוע כי המסכים מונעים מתקשורת אנושית פשוטה להתהוות (בבתי ספר מאוד בולט איך בהפסקות כולם עם הפלאפונים והמסכים במקום פשוט להיות אחד עם השני..),המסכים וריבוי המידע שיש בפנים מאוד מהפנטים (ומי לא מצא את עצמו משוטט במחשב או בטלפון ללא כל תועלת וחשיבות בשעה שיש לו דברים הרבה יותר חשובים לעשות, או מי לא מוצא את ילדיו שנראים כמו זומבי מול מסך וילדים לא משקרים..)
בקיצור אני מאוד חלוקה על העניין.. מצד אחד ברור לי שההוראה חייבת להתקדם ולהתאים את עצמה לדור הזה שאם נרצה או לא נרצה מחובר למדיה, מצד שני אני חשה שיש פה פספוס של מיומנויות אחרות שהמחשב לא יכול ללמד אותנו. הדבר שהכי חרה לי הוא לראות בסוף הסרט את הילד הקטן שמציג את העתיד מצייר עם צבעים דרך מחשב, במקום שיגע בצבעים וחומרים במו ידיו ויתנסה בחוויה בעיני הרבה יותר אותנטית. המחשב לא יכול ללמד הכל, הוא לא יכול ללמד לחוש איך זה לצייר או איך זה לרקוד. המחשב לא יכול ללמד אותנו לדבר עם חבר, המחשב לא יכול ללמד לפתוח ספר, לדפדף ולמצוא את החומר הרצוי בו וכו'.
אני חושבת שכמורים אנו יכולים להעזר בכלי הזה, אבל חייבים להיות בבקרה שזה לא מסרס את המיומנויות הפשוטות של התלמיד, (כמו למשל לדעת איך לכתוב במחברת ואיך התחושה היא לכתוב בעיפרון..)
כמורים למחול אני לא חושבת שיש לנו עינין גדול בכלי הזה. בשיעורי תולדות המחול ודאי שכן כי שם בסוף אנו מלמדים היסטוריה, אבל המחול עצמו, בבסיסו הוא קשור לגוף של הרקדן/ התלמיד ולא לשום דבר חיצוני אחר. הגוף עצמו הוא הכלי עבודה. בשביל לרקוד התלמיד צריך להגיע לשיעור את תשוקה לרקוד, תשוקה להניע את הגוף, ותשוקה ללמוד כיצד לעשות זאת.. זה נראה לי רצון פנימי שנבנה וכאן אני לא רואה הרבה איך הטכנולוגיה יכולה לעזור וטוב שכך.. (כמובן שאפשר לראות סרטי מחול, יצירות מחול וכו' אבל הרצון הפנימי מתבשל פנימה והגוף עצמו הוא זה שירקוד בסוף..)
שירה, קריאת הפוסט שלך העלתה בי שתי מחשבות:
השבמחק1. נזכרתי בכתבה קצרה בעיתון ידיעות אחרונות שכותרתה "המחשב מועיל להתפתחות הילד- יותר מהמחשב". אז אני מסכימה איתך שאין לוותר על המיומנויות האחרות. וכמובן שאמנות צריך להתחיל מלחוש בידיים אבל אין שום סיבה לוותר על אחד מהם. פשוט צריך להבין שלצד גזירה, שרטוט וכו' יש להוסיף ולחזק מיומנויות נוספות.
2. בנוגע לשילוב טכנולוגיה בסטודיו. גם פה אני חושבת שיש ערך מוסף בשילוב של הטכנולוגיה, לא על בסיס קבוע, אך מדי פעם. תוכלי לראות פעילויות שהוצגו בהשתלמות זו שמיועדות להפעלה בסטודיו. תוכלי לראות גם את הרעיון של Youmake Remake של רננה רז שמביא את הטכנולוגיה ליצירה. http://www.youmakeremake.com/ymr/
אפשר להיעזר גם בצילום של תלמידות בשיעור טכניקה וצפייה אח"כ לניתוח התנועה. כלומר, במינון הנכון ניתן לרתום את הטכנולוגיה להשגת המטרות הפדגוגיות /אמנותיות שלנו.