אחד הדברים שתפסו אותי בסרט היה הרעיון שילדים יתחילו להכיר משחק מחשב שלא נחשפו אליו, ייכשלו שוב ושוב ולבסוף 'יפצחו' אותו בעצמם ויצליחו. כל זה עם משמעת עצמית ומוטיבציה פנימית.
מה שמעסיק אותי שוב ושוב במסגרת ההוראה ובעיקר הוראה בין כותלי בית ספר ממלכתי 'רגיל' , הישגי וחסר חופש בחירה הוא כיצד מניעים ומציתים את המוטיבציה הפנימית של תלמידים.. כיצד ללמד אותם לאהוב את מה שהם לומדים, להתעניין במה שהם לומדים, להיות יצירתיים ולא משננים, סקרנים ולא רובוטים של ציונים...
לצערי אין לי תשובה חד משמעית לשאלה ויותר מכך, ואולי זה יהיה יישמע מיואש לומר - אני די פסימית ביכולת שלנו לעשות זאת בבית ספר רגיל. יש לי לפעמים הצלחות ותחושה שהצלחתי לחדור ללב התלמידות ולגרום להן ליצור מתוך חדווה, להשקיע במקצוע בלי קשר לציון אבל זו לא חוכמה במקצוע שלנו - אלו ממקצועות הבחירה... במקצועות אחרים אני רואה את הלחץ וההישגיות שכמעט ורק הם מניעים את התלמידים ללמוד. אני מודה שהמקום בו חשתי אחרת היה בשנה בה התנסיתי בהוראה בבית ספר דמוקרטי - שם הרגשתי את חדוות הלמידה, את המוטיבציה הפנימית של תלמידים, את אהבת המקצוע (שבחרו)...
אומנם סטיתי מהנושא של הסרט אבל לשם (בין היתר) הוביל אותי הסרט..
בעידן כל כך דיגיטלי אני חושבת שלמורה יש משמעות גדולה יותר בהקשר של מה שדנתי בו - הוא האחראי להצית את המוטיבציה הפנימית.. וזו ללא ספק אחריות עצומה שמעסיקה אותי רבות...
מה שמעסיק אותי שוב ושוב במסגרת ההוראה ובעיקר הוראה בין כותלי בית ספר ממלכתי 'רגיל' , הישגי וחסר חופש בחירה הוא כיצד מניעים ומציתים את המוטיבציה הפנימית של תלמידים.. כיצד ללמד אותם לאהוב את מה שהם לומדים, להתעניין במה שהם לומדים, להיות יצירתיים ולא משננים, סקרנים ולא רובוטים של ציונים...
לצערי אין לי תשובה חד משמעית לשאלה ויותר מכך, ואולי זה יהיה יישמע מיואש לומר - אני די פסימית ביכולת שלנו לעשות זאת בבית ספר רגיל. יש לי לפעמים הצלחות ותחושה שהצלחתי לחדור ללב התלמידות ולגרום להן ליצור מתוך חדווה, להשקיע במקצוע בלי קשר לציון אבל זו לא חוכמה במקצוע שלנו - אלו ממקצועות הבחירה... במקצועות אחרים אני רואה את הלחץ וההישגיות שכמעט ורק הם מניעים את התלמידים ללמוד. אני מודה שהמקום בו חשתי אחרת היה בשנה בה התנסיתי בהוראה בבית ספר דמוקרטי - שם הרגשתי את חדוות הלמידה, את המוטיבציה הפנימית של תלמידים, את אהבת המקצוע (שבחרו)...
אומנם סטיתי מהנושא של הסרט אבל לשם (בין היתר) הוביל אותי הסרט..
בעידן כל כך דיגיטלי אני חושבת שלמורה יש משמעות גדולה יותר בהקשר של מה שדנתי בו - הוא האחראי להצית את המוטיבציה הפנימית.. וזו ללא ספק אחריות עצומה שמעסיקה אותי רבות...
היי ענבל,
השבמחקמסכימה עם דברייך. לחופש הבחירה יש משמעות גדולה בעיצוב המוטיבציה הפנימית של הילד. הילד לומד לבחור מה נכון לו, להביע את רגשותיו, לבחור מתוך סקרנות והכי חשוב להאמין בעצמו. כמורה בדמוקרטי אני רואה שחופש הבחירה מאפשר לילדים לבחור הרבה מקצועות כך שהמערכת שלהם מלאה אך מאוד משמעותית עבורם.
מוזמנת אלינו תמיד, התלמידים מתגעגעים אלייך.
חיבוק
שבי
חיממת את ליבי.. וכמו שאת רואה בית הספר הזה מלווה אותי ואת מחשבותיי גם אחרי שנים... תודה ! אבוא לבקר בקרוב
מחקהיי ענבל,
השבמחקמסכימה עם דברייך. לחופש הבחירה יש משמעות גדולה בעיצוב המוטיבציה הפנימית של הילד. הילד לומד לבחור מה נכון לו, להביע את רגשותיו, לבחור מתוך סקרנות והכי חשוב להאמין בעצמו. כמורה בדמוקרטי אני רואה שחופש הבחירה מאפשר לילדים לבחור הרבה מקצועות כך שהמערכת שלהם מלאה אך מאוד משמעותית עבורם.
מוזמנת אלינו תמיד, התלמידים מתגעגעים אלייך.
חיבוק
שבי
ענבל ושבי- העליתן את הנושא של משחק ושל בחירה בתהליך הלמידה. במשחק נעסוק ממש מיד. בנושא הבחירה- אני חושבת שכל אחת מאיתנו יכולה להציע לתלמידות שלנו אפשרויות בחירה. וזה יכול להיות בדברים הכי בסיסיים וגם בדברים יותר מהותיים. למשל, ליצירה שיש לה כמה גרסאות - באיזו מהגרסאות תרצו לבחור וכו'. האם תוכלו להציע מקומות אפשריים לתת לתלמידות בחירה?
השבמחקשירי וכולן,
השבמחקמעבר לחופש הבחירה בשיעורי קומפוזיציה כמובן (שם חופש הבחירה מקבל את שיא הביטוי מבחינתי) , אני משתדלת לתת חופש ביטוי ובחירה גם בשיעורים הטכניים - למשל תלמידות מעבירות מעגל חימום בתחילת השיעור, תלמידות בונות וריאציות לקטעים מסוימים בתוך כוריאוגרפיות שלי, נותנת להן לתרום רעיונות מוזיקליים (למשך בטקס רבין ) ועוד... אני ממש מרגישה איך זה משפיע לטובה על העשייה, ההירתמות והמוטיבציה שלהן