אחד הנושאים אליו
מתייחס הלל ביצירתו "אוהבים ערבים" הוא נושא ה"זהות"
אותו הייתי מביאה לדיון בכיתה. נושא המעלה שאלות רבות כגון:
מי קובע זהות?
האם לאדם ניתנת הזכות לקבוע לעצמו יותר מזהות אחת?
זהות קולקטיבית או שכן יש בזהות זו ביטוי לא רק להכללה אלא מקום לאינדיבידואליות?
האם קביעת זהות של אחד באה לידי ביטוי באותו אופן אצל האחר?
מי יוצר את גבולות הזהות, וכיצד נקבעים גבולות אלו מבפנים ומבחוץ?
האם לאדם ניתנת הזכות לקבוע לעצמו יותר מזהות אחת?
זהות קולקטיבית או שכן יש בזהות זו ביטוי לא רק להכללה אלא מקום לאינדיבידואליות?
האם קביעת זהות של אחד באה לידי ביטוי באותו אופן אצל האחר?
מי יוצר את גבולות הזהות, וכיצד נקבעים גבולות אלו מבפנים ומבחוץ?
יצירה זו מצד אחד,
מכוונת להשוואה ברורה ולכאורה צפויה בין זהות עדתית ולהכללה (ערבי /יהודי, ריקוד
עכשווי לעומת תנועה אתנית) אך מאידך מביאה צדדים שונים לאותה הבדלה (תגובתו של בעל
הזהות הערבי מצד אחד רוקד כפי שמצופה ממנו מצד שני מביא את הקול האישי שלו בשילוב
ריקוד בסגנון ברקדנס).
ביצירה קיימת גם התעסקות בשבירת המיתוס של הגדרת הזהות, ההכללה, התפיסה האובייקטיבית מול הסובייקטיבי, התפיסה האישית לבין זו של האחר (של מי החומוס, למה משמש החומוס, הסימבוליות של המעשה, גבולות אישיים מול גבולות במרחב וכד').
ביצירה קיימת גם התעסקות בשבירת המיתוס של הגדרת הזהות, ההכללה, התפיסה האובייקטיבית מול הסובייקטיבי, התפיסה האישית לבין זו של האחר (של מי החומוס, למה משמש החומוס, הסימבוליות של המעשה, גבולות אישיים מול גבולות במרחב וכד').
ממליצה לקרוא את הספר: Dance Discourses (2007)
Franco, S. & Nordera, M. (eds.)
הפרק: Dance, Identity and Identification Processes in the Postcolonial World
Andree Grau
תודה.
השבמחק