משימה מס'2 בעקבות הראיון עם דר' דנה מיילס.

בפוסט זה אני לא אדבר על גדולי התחום, על המיינסטרים, וקנונים של המחול, אלא אני רוצה לעלות הפעם את סוגיה של היצירה האישית של התלמידים כדרך לביטוי העמדה הפוליטית וסובלנות של העמיתיהם לכיתה כלפי הדעה האישית.

 בפתיח של הראיון דר' מיילס מגדירה את  המחקר שלה כמחק  העוסק בשוויון בין השפה המילולית לבין שפת  המחול.

הגוף הרוקד בבגד גוף שחור וגרביון ורוד לא מציין את המגזר. לכאורה 13 בנות הנעות לצלילי המוסיקה נראות כאחת, , אז מתי מתחילה ההפרדה ומשבר בקבוצה? בין 13 בנות עומדת אחת שהיא לא מגיע מרחוב ז'בוטינסקי, גם לא משכונת בית הכרם, היא מגיעה מראמללה. במשך שש שנות לימוד במגמה הן כולן חברות ומאד סובלניות אחת כלפי השנייה ומאוד פוליטיקלי קורקט, עד הרגע שבו האחת רוצה להביע את עצמה  דרך עבודת גמר שלה, היא מביאה את הנושא הכואב לליבה ונוגע בה באופן ישיר- נושא המחסום. התמודדות היומיומית של אותה הילדה העומדת שעות על גבי שעות כל יום מוקדם בבוקר ולא מאחרת לשיעורים והכל על מנת להשתוות לשאר הקבוצה בבגדי המחול.

 רימא החליטה לעסוק בעבודת גמר שלה בנושא מאד אישי, חווית האלימות שחוותה בוקר אחת בדרך לבית הספר.  היא יצרה עבודה אמיצה, מעניינת ומרתקת.  כפס קול ליצירה השתמשה רימא בקלטה שהיא עשתה בזמן שעוצרים את המכונית של אמה וקולות רעמים מצווים להם לעזוב את הרכב. העבודה התנועתית יחד עם הקולות ברקע התאחדו לצעקה האישית של רימא:   "כולנו שווים"? ההקלטה מאוד מצמררת כמו גם השפה התנועתית. מוטיב  המרכזי של היצירה  טלטול (חברתי, אישי) שבריקוד עצמו הופך לקריעה של הגוף לקצבות. מצד אחד  העבודה לא בלטה בוירטואוזיות מסחררת, מצד שני  המוטיב החוזר אמר הרבה והגיע ללבם של צופים רבים.

אני אספר רק חלק מהסיפור אם לא אציין את ה"מחסום" שרימא פגשה בדרך לחיפוש הרקדנים ליצירתה.

בשלב מסויים רימא פנתה אליי עם דמעות בעיניים ואמרה שהחברות שלה לא יכולות להשטתף אצלה בריקוד כי זה נוגד את אידיאולוגיה שלהן.

דעתי היא שאני לא מאשימה אותן, הן הביעו את עמדתן ודעתן למרות הקושי . לבסוף רימא לא נשארה בלי רקדנים, הקסט שנבחר היה מצוין. הסיפור העלה דיון בכיתה שנגע בעיקר בדעה אישית של הרקדן. האם הרקדן הוא רק קלי של כוריאוגרף לביצוע היצירה או שרקדן הינו אדם בעל דעות אישות ועני קרונות ברורים, מה מקומו בסיפור, מה הוא הגבול האדום של כל אחד, באיזה צד של המחסום אתה באמת?