שלום רב!
האם יש קונפליקט בין חינוך לפוליטיקה?
לפני שאני אעבור אל הנושא של יצירת מחול נוספת אותה אני רואה לצידה של יצירה "אוהבים ערבים", אני רוצה לחלוק אתכם את תחושותי וספיקוטי לגבי גישות הפוליטיות שלי בימים האלה (ולא רק). בתור מישהי שגדלה ברוסיה סווטית, כשליד ההגה עמדה רק מפלגה אחת ודעות האנשים "פחות" או "יותר" היו זהים והתלהמות נגד הפוגע הייתה קולקטיבית, פרספקטיבה של מדינה דמוקרטית (מדינת ישראל) עמדה מולי כברירת מיחדל. שם ברוסיה רחוקה, שאלתי את עצמי לאיזו מפלגה פוליטית אני אשתייך? אני בצד ימין? או שמאל? אוי כמה נאיבית היתי... אני אדם של מרכז, שמצביעה עבור מפלגות שמאל ומאמינה בטוב שבאדם... חלון ביתי בסלון 2*3 משקיף על נוף של צור באהר, ביתי רוקדת בלט יחד עם ילדה מבית לחם, אני זוהמת וכואסת כשדוקרים אנשים ברחובות ויורים באוייב, אני נמצאת בחסר עונים כלפי גישותי ודעותי, אותם לא אוכל בשלב הזה לחלוק עם תלמידי.
ייחד עם תחושותי המעורבות אני מאמינה באומנות,כאמצעי חזק ומקדם רעיונות, לשנות, להשפיע,להעיר, לאפשר לדבר.
אחת היצצירות האהובות עלי בשנים האחרונות, היא יצירה "zero degrees" הנוצרה בשיטוף פעולה בין שני הכוריוגרפים Akram Khan and Sidi Larbi Cherkaoui. לשניהם יש שורשים ערביים, אך הם גדלו באירופה. היצירה חוקרת את הנושא של גבולות הזהות. היוצריםמנהלים דיאלוג כל אחד בשפה שלו, הם מדברים על גבולות התרבות, הלאום, קיומה של האמת האוניברסלית, גבולות בין המוות והחיים.
החיבור שלי ליצירה לא מקרי, אני חשה שהיא קרובה לרגשותי ומעבירה אותם באופן מדויק.
קישור לצפייה
קישור לצפיה
האם יש קונפליקט בין חינוך לפוליטיקה?
לפני שאני אעבור אל הנושא של יצירת מחול נוספת אותה אני רואה לצידה של יצירה "אוהבים ערבים", אני רוצה לחלוק אתכם את תחושותי וספיקוטי לגבי גישות הפוליטיות שלי בימים האלה (ולא רק). בתור מישהי שגדלה ברוסיה סווטית, כשליד ההגה עמדה רק מפלגה אחת ודעות האנשים "פחות" או "יותר" היו זהים והתלהמות נגד הפוגע הייתה קולקטיבית, פרספקטיבה של מדינה דמוקרטית (מדינת ישראל) עמדה מולי כברירת מיחדל. שם ברוסיה רחוקה, שאלתי את עצמי לאיזו מפלגה פוליטית אני אשתייך? אני בצד ימין? או שמאל? אוי כמה נאיבית היתי... אני אדם של מרכז, שמצביעה עבור מפלגות שמאל ומאמינה בטוב שבאדם... חלון ביתי בסלון 2*3 משקיף על נוף של צור באהר, ביתי רוקדת בלט יחד עם ילדה מבית לחם, אני זוהמת וכואסת כשדוקרים אנשים ברחובות ויורים באוייב, אני נמצאת בחסר עונים כלפי גישותי ודעותי, אותם לא אוכל בשלב הזה לחלוק עם תלמידי.
ייחד עם תחושותי המעורבות אני מאמינה באומנות,כאמצעי חזק ומקדם רעיונות, לשנות, להשפיע,להעיר, לאפשר לדבר.
אחת היצצירות האהובות עלי בשנים האחרונות, היא יצירה "zero degrees" הנוצרה בשיטוף פעולה בין שני הכוריוגרפים Akram Khan and Sidi Larbi Cherkaoui. לשניהם יש שורשים ערביים, אך הם גדלו באירופה. היצירה חוקרת את הנושא של גבולות הזהות. היוצריםמנהלים דיאלוג כל אחד בשפה שלו, הם מדברים על גבולות התרבות, הלאום, קיומה של האמת האוניברסלית, גבולות בין המוות והחיים.
החיבור שלי ליצירה לא מקרי, אני חשה שהיא קרובה לרגשותי ומעבירה אותם באופן מדויק.
קישור לצפייה
קישור לצפיה
ילנה, אני זוכרת את המפגש שלי עם היצירה באחד המפגשים עם ד"ר רונית לנד. יצירה שעוסקת בזהות, באחר ובמי אני?
השבמחקשני יוצרים מרתקים עם שפה תנועתית ייחודית. האם כשאנחנו מציגות יצירות לתלמידות אנחנו משתדלות להציג צדדים שונים של אותו מטבע? אולי אנחנו, מעצם היותינו בני אדם מביאות את דעתנו וגישתנו באופן מושרש גם לבחירות המיקוד שלנו בהוראה?
מעניין מאוד. כל הכבוד על הבחירה
השבמחקמעניין מאוד. כל הכבוד על הבחירה
השבמחק