הראיון המעניין של שירי עם ד"ר דנה מילס ראשית מלמד,ופותח צוהר לנושאים רבים השזורים זה בזה.
במהלך הראיון התייחסה מילס בכל נושא כמעט להבדל המגדרי בין נשים וגברים. לדוגמא:
פילוספיה פוליטית הוא תחום ש97% מאנשיו הם גברים.
מגדר הוא מונח המתייחס להבחנות בין נשים וגברים שהן תלויות חברה ותרבות. במשמעותו המקורית המונח מגדר הוא תרגום חברתי-תרבותי של המין הביולוגי המגדיר כיצד צפויים נשים וגברים להתנהג ולהראות בכל חברה נתונה.
איזדורה דאנקן היא דמות ששברה הרבה מוסכמות אישה שהקדימה את זמנה ועברה תהפוכות ושינויים בחייה אשר עוררו ויכוחים והייתה שנוי במחלוקת בהתנהגותה כחלק מהכלל ובפרט כאישה.
ההבדל המגדרי נמצא בכל תחומי החיים.
ממבט על החברה הישראלית ומהשיח הקיים ביני לבין התלמידים ובין התלמידים עצמם אני מוצאת שקיימת סטיגמה על גברים שבוחרים לרקוד, ש"אינם גבריים" וש"ריקוד הוא לבנות".
האם התחום בו אתה כשרוני, אליו נטיות ליבך ואותו אתה בוחר לטפח מגדיר אותך כחריג / כשווה ערך בחברה?
לצערי הדבר אכן קיים בחברה הישראלית, למרות שישנם גברים רבים שזוכים להכרה בתחום המחול הבעיה נמצאת.
תפקידנו כנשות חינוך להוביל שינוי בחשיבה מהגיל הצעיר כלפי ההבדלים המגדריים המוצגים ככל ובתחום המחול בפרט.
סביבנו במגמות המחול ובסטודיו נוכל לראות רוב מוחץ של בנות, למרות הידיעה שהמקומות מקבלים ופתוחים בפני בנים בצורה שווה. מדוע זה קורה?
האם צריך להפריד וליזום סטודיו ומגמה לנערים?
הבדלי המגדר בולטים יותר ופחות לפי סגנונות מחול שונים, בתחום ההיפהופ והברייקדאנס בישראל כמות הבנים הרוקדים גדולה יותר מתחום הבלט והמחול המודרני.(התייחסות קהל צעיר יסודי-תיכון)
זהו דיון שהייתי מכניסה לכיתה ופותחת בפני התלמידים.
חשבתי על מספר רעיונות:
*תלמידים יציגו תחומים ותחביבים שלהם
*ביחד נדון האם יש תחביבים רק לבנים?האם יש תחביבים רק לבנות?
*האם אהבה לתחום כלשהו צריכה להיות מוסתרת בגלל התגובות של החברה? מה הם היו עושים?
*דוגמת כורי הזהב יכולה לקרב את התלמידים לכך שריקוד נוצר מרצון להביע דעה, כדרך תקשורת.
*התנסות עצמית- בנית שפה שאינה בדיבור כאשר הם מעוניינים להעביר מסר ביניהם.
*ברוך אגדתי-היה צייר ורקדן ומאנשי הרוח הבולטים בישראל בשנות ה30. עלה ארץ מרוסיה שם למד בלט והיה חלוץ בנושא המחול בישראל. ניתן לקרוא בחלק השלישי על פועלו כמוציא מחול מתוך מימד אידיאולוגי.
http://www.saltarbutartzi.org.il/_Uploads/31moddance.pdf
בחיפושיי על חומרים בנושא נתקלתי במעט מאוד כתיבה אך מצאתי מאמר מעניין שכתב יוסף שוורץ ומוסיף נופח דתי לשאלת המגדר "בנים רוקדים"
http://www.yaronschwartz.com/#!%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%90-%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%9D/c1mbt/3
ראיון עם שני רקדנים ישראליים על החלטתם להיות רקדנים וכיצד זה התקבל בחברה?
http://www.mako.co.il/men-magazine/machismo/Article-0e70b34102ecb21006.htm
יצירות בנושא הספציפי שהעליתי היה קשה למצוא.
ביצירה "פולי מונופולי, של הכוריאוגרף סהר עזימי הוא בוחר להשתמש בטקסט של יונה וולך מתוך "אתה חברה שלי"
במהלך הראיון התייחסה מילס בכל נושא כמעט להבדל המגדרי בין נשים וגברים. לדוגמא:
פילוספיה פוליטית הוא תחום ש97% מאנשיו הם גברים.
מגדר הוא מונח המתייחס להבחנות בין נשים וגברים שהן תלויות חברה ותרבות. במשמעותו המקורית המונח מגדר הוא תרגום חברתי-תרבותי של המין הביולוגי המגדיר כיצד צפויים נשים וגברים להתנהג ולהראות בכל חברה נתונה.
איזדורה דאנקן היא דמות ששברה הרבה מוסכמות אישה שהקדימה את זמנה ועברה תהפוכות ושינויים בחייה אשר עוררו ויכוחים והייתה שנוי במחלוקת בהתנהגותה כחלק מהכלל ובפרט כאישה.
ההבדל המגדרי נמצא בכל תחומי החיים.
ממבט על החברה הישראלית ומהשיח הקיים ביני לבין התלמידים ובין התלמידים עצמם אני מוצאת שקיימת סטיגמה על גברים שבוחרים לרקוד, ש"אינם גבריים" וש"ריקוד הוא לבנות".
האם התחום בו אתה כשרוני, אליו נטיות ליבך ואותו אתה בוחר לטפח מגדיר אותך כחריג / כשווה ערך בחברה?
לצערי הדבר אכן קיים בחברה הישראלית, למרות שישנם גברים רבים שזוכים להכרה בתחום המחול הבעיה נמצאת.
תפקידנו כנשות חינוך להוביל שינוי בחשיבה מהגיל הצעיר כלפי ההבדלים המגדריים המוצגים ככל ובתחום המחול בפרט.
סביבנו במגמות המחול ובסטודיו נוכל לראות רוב מוחץ של בנות, למרות הידיעה שהמקומות מקבלים ופתוחים בפני בנים בצורה שווה. מדוע זה קורה?
האם צריך להפריד וליזום סטודיו ומגמה לנערים?
הבדלי המגדר בולטים יותר ופחות לפי סגנונות מחול שונים, בתחום ההיפהופ והברייקדאנס בישראל כמות הבנים הרוקדים גדולה יותר מתחום הבלט והמחול המודרני.(התייחסות קהל צעיר יסודי-תיכון)
זהו דיון שהייתי מכניסה לכיתה ופותחת בפני התלמידים.
חשבתי על מספר רעיונות:
*תלמידים יציגו תחומים ותחביבים שלהם
*ביחד נדון האם יש תחביבים רק לבנים?האם יש תחביבים רק לבנות?
*האם אהבה לתחום כלשהו צריכה להיות מוסתרת בגלל התגובות של החברה? מה הם היו עושים?
*דוגמת כורי הזהב יכולה לקרב את התלמידים לכך שריקוד נוצר מרצון להביע דעה, כדרך תקשורת.
*התנסות עצמית- בנית שפה שאינה בדיבור כאשר הם מעוניינים להעביר מסר ביניהם.
*ברוך אגדתי-היה צייר ורקדן ומאנשי הרוח הבולטים בישראל בשנות ה30. עלה ארץ מרוסיה שם למד בלט והיה חלוץ בנושא המחול בישראל. ניתן לקרוא בחלק השלישי על פועלו כמוציא מחול מתוך מימד אידיאולוגי.
http://www.saltarbutartzi.org.il/_Uploads/31moddance.pdf
בחיפושיי על חומרים בנושא נתקלתי במעט מאוד כתיבה אך מצאתי מאמר מעניין שכתב יוסף שוורץ ומוסיף נופח דתי לשאלת המגדר "בנים רוקדים"
http://www.yaronschwartz.com/#!%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%90-%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%9D/c1mbt/3
ראיון עם שני רקדנים ישראליים על החלטתם להיות רקדנים וכיצד זה התקבל בחברה?
http://www.mako.co.il/men-magazine/machismo/Article-0e70b34102ecb21006.htm
יצירות בנושא הספציפי שהעליתי היה קשה למצוא.
ביצירה "פולי מונופולי, של הכוריאוגרף סהר עזימי הוא בוחר להשתמש בטקסט של יונה וולך מתוך "אתה חברה שלי"
״אתה חברה שלי
יש לך ראש של בחורה
ואתה בחורה בחורה
כמו שהילד המתוק ההוא
אמר לי בהערכה
את בחור בחורה
או להפך בחורה בחור...״
הטקסט התחבר לי באופן ישיר עם הדיכוי החברתי שיכולים לעבור בנים רוקדים.
פינה באוש מתייחסת ביצירותיה ליחסים המורכבים בין המינים שבתוכם ניתן לראות הבדלים מגדריים.
כוכבית, אני מזמינה את כל המשתלמות להציע רעיונות ליצירות העוסקות בנושא שהעלית. הבאת גם קישורים מעניינים.
השבמחקאני רוצה גם לשוב לנושא של ריבוי תלמידות בסטודיו למול "שליטה גברית" של מחול בארץ ובעולם. לשוב לאמירתו השנויה במחלוקת של אכרם קאן . כיצד זה שלמרות מיעוט התלמידים הרוקדים (זכרים) עדיין זהו תחום בשליטת גברים יוצרים?
שירי אשמח אם יימצאו יצירות בנושא.
השבמחקאמירתו של אכרם קאן שנויה במחלוקת,אך בהנחה שגברים יוצרים שולטים בתחום,אני מקשרת זאת באופן ישיר להבדל המגדרי כי הגבר שהחליט שהוא פורץ את הגבול ולמרות הקשיים לא מוותר על המחול ויצירתו מקעים את ההגדרה שמצופה מגבר לפעול במרחב הציבורי.
ואילו מהאישה מצופה לפעול במרחב הביתי.
כמובן שזה לא יכול להיאמר בצורה נחרצת שחור או לבן,אך בהחלט כמו בתחומים אחרים גם כאן זה מוכח...