יחידה מס' 3 משימה 2 - יזדורה דאנקן השקפתה הפוליטית-חברתית-פמיניסטית

ד"ר דנה מילס מתייחסת לאיזדורה דאנקן כיוצרת פוליטית שפעלה לדמוקרטיזציה של המחול.דאנקן חלוצת המחול המודרני, בשאיפתה ליצור מודל חדש של אישה ורקדנית , בקשה לשחרר גם את “האישה” באשר היא, מן המגבלות התרבותיות והחברתיות שהצרו את צעדיה.
ארצה להוסיף מספר התייחסויות בנוסף לאלו שצוינו בראיון. 

שילוב בין האמנות של דאנקן  לבין האמירות הפוליטיות באות לידי ביטוי דרך השקפתה הפוליטית-חברתית-פמיניסטית באופנים הבאים:

• תפיסת המחול - לשחרר את הריקוד מכבלי הבלט הקלאסי, ובמיוחד מלפיתתן המגבילה והמייסרת של נעלי הפוינט, נוספה מלכתחילה יומרה לחולל שינוי רדיקאלי יותר, שכן על ידי שחרור הרקדנית וממגבלות הבלט הדכאני.
• יחסה לבלט -  נבע גם מאמונתה הפוליטית-חברתית. היא תיעבה אוטוריטות. בימיה הראשונים בניו-יורק סבלה מאוד מהחברה הגבוהה ומערכיה השמרניים. היא הביאה אלטרנטיבה למעמד חברתי, יוקרה ורכושנות. הרעיונות הפוליטיים שלה באו לידי ביטוי גם בריקודיה. בהופעותיה בהונגריה לבשה טוניקה אדומה כדי לפאר את המהפכה ההונגרית, ובהופעותיה האחרונות באמריקה לבשה בגדים אדומים, כשהיא מביעה בפומבי עמדות בעד המהפכה הקומוניסטית בניגוד לדעת הקהל. לעתים קרובות הביעה עמדות פוליטיות, חברתיות וכלכליות ורתמה את ריקודיה למען מטרות אידיאליסטיות.
• עמדותיה האישיות - איזדורה הייתה פוריטנית והזדהתה עם העמדות הפוריטניות, שהובעו ע"י וולט וויטמן. כתוצאה מכך, עסקה בעניינים הרואיים ודחתה את הפעוט והסכריני. למען הדברים, בהם האמינה, רתמה את חייה ואת אמנותה.
• פמיניסטית - גם בחייה הפרטיים מסתמן מרד שהתבטא  בפן פמיניסטי, וזאת בשבירת מוסכמות חברתיים, היא בחרה את מאהביה וילדה מחוץ למוסד הנישואין. בעקבות ספר שקראה של הסופרת ג'ורג' אליוט בגיל 12 אמרה: "התרגשתי מאוד מאי הצדק ביחס לנשים ... החלטתי כי אני אחיה כדי להיאבק נגד הנישואין ולמען האמנציפציה של הנשים,  וכן למען הזכות לכל אישה ללדת ילד או ילדים כרצונה תוך שהיא שומרת על זכותה וכבודה." (דאנקן, 1962 עמ' 22) 
• רסיטל - כאישה ואמן עצמאית נהגה לרקוד את יצירותיה כהופעות סולו, ליריות, לא-דרמתיות, ולמרות היעילות הבימתית שלהם, לא-תיאטרליים. באופן זה היא יצרה את המושג של 'רסיטל מחול', שהפך לצורה מרכזית של הצגות מחול מודרני. (גרוסט ודונלפ, 1967)

מפעל חייה שוזר מאבקים ופעילויות פוליטיות אותם היא מציגה בעבודותיה ומביאה את קולה האישי והייחודי בדרך אלטרנטיבית דרך המחול ועל כן ללא ספק שאיזדורה דאנקן לא רק חלוצת המחול המודרני אלא גם כפי שניסחה זאת ד"ר דנה מילס "אחד האנשים הראשונים שפעלו לדמוקרטיזציה של המחול" 

מקורות:

https://www.youtube.com/watch?v=FcqzmFl0DhI

* דונקאן, א., תרגום: ויניצקי, י., ורביקוב, י., 'זיכרונותיה של רקדנית', הוצאת זיו, תל אביב  1962

* Grosset & Dunlap, Inc.: 'The dance through the Ages', New York, 1967, pg. 177-179

לסיכום, 

במפגש מול נושא "פוליטקה במחול" לתלמידים, אני מאמינה כי האמנות יוצרת פלטפורמה של הבעת דעה ועמדה פוליטית ואישית, עצם היותה ניתנת לפרשנויות מאפשרת חיבור, פתיחות וקבלה של מגוון עמדות ודעות שונות לנושא אליו מבקש היוצר/המבצע לחשוף. ולכן, מעצם הצגת הנושא ובמקרה שלנו הנושא הפוליטי כיצירת אמנות מחולית, מתקיים דיון בין הפרט לכלל, בין אובייקטיבי לסובייקטיבי, בין עמדת היוצר לעמדת הצופה.
יצירת המחול כאמנות לא תמיד מכתיבה או קובעת עמדה חד משמעית אלא מאפשרת לערער על המובן מאליו ומאפשרת לצופה להחליט בעצמו.