הי לכולם! הצלחתי להיכנס לבלוג!!
בתפקיד שלי כמורה אני חשה מצד אחד מחוייבות להעלות
תכנים משמעותיים שבין היתר יעסקו בערכים-פוליטיקה-חינוך-מחול ומצד שני מרגישה צורך
להיות זהירה בהבעת דעות אישיות ורצון להיות אובייקטיבית ורק להציף את הדיון מבלי לנקוט עמדה, בטח בעניינים פוליטיים. אולי
דווקא יצירה כמו "אוהבים ערבים" ואומנות בכלל, הם פתרון אידאלי לסוגייה
הזו מכיוון שהם מציפים את השאלות החשובות האלה תוך כדי הנאה והקנייה של ערך מוסף.
בעיניי זו יצירה מיוחדת מאוד שמעיזה לדבר
על דברים שלא כל כך נוחים לנו לדבר עליהם ושבדרך כלל הם מוסתרים ומודחקים. היא
מתעסקת בכמה טבואים ומעלה על סדר היום סוגיות חשובות שנוגעות לפוליטיקה, ערבים
במחול, יחסי ערבים ויהודים ועוד. לתלמידות שלנו שבדר"כ (אבל לא כל הזמן),
צופות ביצירות שרחוקות מהן הן מבחינת התקופה והן מבחינה גאוגרפית, יש הזדמנות
לצפות ביצירה שמדברת על כאן ועכשיו, ממש. והיא עושה זאת בגובה העיניים וגם באמצעות
דיבור ותיאטרליות שהם אמצעים ישירים יותר ומוחשיים יותר מתנועה. זו גם הזדמנות מצויינת לדבר על תפקידה הפוטנציאלי
של אמנות ומחול בפרט כמצייגת של מציאות וכמעלה נושאים חברתיים ופוליטיים חשובים של
כאן ועכשיו ולא רק מציגה יופי וויזואלי.
יצירה שעוסקת אף היא בסוגיות פוליטיות היא "קרם
תות ואבק שריפה" של יסמין גודר מ-2004 שנולדה בעיקבות הדימויים שעלו לגודר
בעיקבות האינתיפאדה השנייה. גם זו יצירה שנולדה מתוך צורך להעלות אל הבמה את המציאות ולחבר
בין השניים. זו למעשה סוגייה נוספת, הדיסוננס בין המדיום הבימתי למציאות.
מצ"ב קישורים:
https://www.youtube.com/watch?v=_b4yTnr_MKU
http://www.choreographers.org.il/1302
אפשר גם להזכיר את פרוייקט "גשרים" שפועל
בימים אלה ומפגיש באמצעות מחול בין נוער יהודי לנוער ערבי ושותפים לו אנשי מחול
מהארץ ומחו"ל בינהם גם אילנית תדמור
https://www.facebook.com/Passerelles-%D8%AC%D8%B3%D9%88%D8%B1-%D7%92%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D-827118987386884/timeline
תמה, תודה על הפוסט ועל ההפניות. לעצמי ולנו אזכיר כל הזמן שיש גם עוד סוגיות פוליטיות מעבר לימין ושמאל, יהודים וערבים. אבל בנוגע ליצירה שהצעת, החומרים של יסמין גודר "פוגעים בבטן הרכה". האם התנסית בהוראה שלהם? אני סקרנית איך היצירה מתקבלת בקרב תלמידות
השבמחק